ישנם דיונים רבים בנודע לבטיחות של מזונות מעובדים לחיות מחמד. שמעתי טענות רבות בנוגע לעובדה שלא נערכו מחקרים קלינים רבים המקשרים את המזון המסחרי עם תחלואות בריאותיות של כלבים וחתולים. חלק טוענים שאם לא ניתן לראות את "האקדח המעשן", הקשר החד משמעי, אז ניתן לומר כי המזונות בטוחים לשימוש.
אני אישית לא מאמינה לסוג חשיבה זו. עבורי, הקשר בין תחלואה לצריכת מזון מעובד, הוא ברור.
אני לא באה על מנת להפחיד אתכם, כי הרי גם שומעים כל יום כי רכיב מזון כזה או אחר הוא מסוכן עבורנו. אלא, אני באה בכדי לספק לכם מידע שיאפשר לכם לבצע החלטות תזונה מושכלות עבור חברכם על ארבע. כל אחד יכול לחשוב בעצמו ולהגיע למסקנה במה הוא מאמין ומה מתאים עבורו ועבור חיית המחמד שלו.
בואו נבחן את הנתונים הקיימים באופן לוגי
מידע ידוע –
1. מזון לחיות מחמד (יבש ומשומר) מעובד באמצעות שימוש בטמפרטורות גבוהות.
2. מזון לחיות מחמד מכיל חלבונים וסוכרים (ממקור של פחמימות).
3. עיבוד בחום של חלבונים וסוכרים מייצר רכיבים מסרטנים.
המסקנה ההגיונית –
1. העיבוד בחום שעוברים החלבונים והסוכרים במזון לכלבים וחתולים מייצר רכיבים הגורמים לסרטן.
2. ולכן, מזון לחיות מחמד מכיל רכיבים מסרטנים.
עכשיו, הרשו לי להרחיב ולהסביר על הנקודות השונות.
מזון לחיות מחמד (יבש ומשומר) מעובד באמצעות שימוש בטמפרטורות גבוהות
מזון הכלבים הנפוץ ביותר הוא מזון יבש שעבר תהליך של אקסטרוזיה. תהליך האקסטרוזיה מוביל להיווצרות כופתית מזון דחוסה, כמעט יבשה לחלוטין (לרוב מתחת 10% לחות) ובעלת חיי מדף ארוכים.תהליך האקסטרוזיה כולל ערבוב הרכיבים הלחים והיבשים במערבל מזון מחומם עד להיווצרות בצק. ניתן לדמות את האקסטרודר למטחנת בשר ענקית (באורך מספר מטרים) ומחוממת.הבצק נע לאורך המכשיר תחת חום עז של בין 120-160 מעלות צלזיוס ובאמצעות לחץ גבוה. בקצה המכונה, הבצק עובר דרך חותכנים המעניקים לו את הצורה הרצויה ליצרן. לבסוף, הכופתיות עוברות צינון מהיר ולעיתים ריסוס בשמן המכיל חומרי טעם וריח ותערובת נוטריאנטים.
המזון השני הנפוץ ביותר לכלבים וחתולים הוא מזון משומר (לרוב בפחיות). ראשית, מכינים את הבסיס למזון באמצעות הרתחת ציר נוזלי עם תערובת נוטריאנטים, שמנים וחומרי התגיישות שונים. תוך כדי ערבוב ובישול מוסיפים את הבשר, הירקות והפירות אם יש. התערובת משונעת למכונת המילוי של הפחיות/פאוצ'ים ואלה נאטמים ועוברים תהליך של בישול וסטרליזציה הנקרא ריטורט. ריטורט הוא בישול תחת לחץ בטמפ' בין 121-250 מעלות למשך עד שעה.
כפי שניתן לראות, תהליכי הייצור הנפוצים ביותר של מזון לחיות מחמד מערבים שימוש בטמפרטורות גבוהות במיוחד.
מזון לחיות מחמד מכיל חלבונים וסוכרים
כל המזונות לכלבים וחתולים מכילים חלבונים ופחמימות. החלבונים יכולים להיות ממקור חי, כגון עוף, דגים, בקר וכדומה, או ממקור צמחי לדוגמא מאפונה או סויה.כמו כן, בכדי שהכופתיות יוכלו לשמור על צורתן ולהתגבש, ישנה חובה להשתמש בכמות מסוימת של עמילנים כגון אורז, תירס, תפוח אדמה וכדומה. לכן, מזונות יבשים בהכרח תמיד יכילו גם פחמימות.לעומת מזון יבש, מזון משומר לרוב אינו מכיל פחמימות ואם מכיל אז בכמויות קטנות מאוד. השימורים כמעט ברובם מבוססים על חלבונים ומעט ירק.
מערכת העיכול של הכלבים והחתולים מפרקת את החלבונים לאבני הבניין שלהם, חומצות אמינו ואת הפחמימות לאבני הבניין שלהם, סוכרים. סוכרים יכולים להיות פשוטים כגון גלוקוז, פרוקטוז וגלקטוז, ממשפחת הדו-סכריד כגון סוכרוז ולקטוז או פולי-סכריד כגון עמילנים.
עיבוד בחום של חלבונים וסוכרים מייצר רכיבים מסרטנים
לפי ארגון ה – NCI (הארגון הלאומי לחקר הסרטן), שימוש בטמפרטורות בישול גבוהות יוצר תגובות כימיות בקרב חומצות אמינו, קריאטינים וסוכרים. תגובות אלה מייצרות חומרים מסרטנים ורכיבים היוצרים מוטציות העלולות לפגום במבנה ה – DNA (של בני אדם וחיות מחמד יחדיו).
חלק מהרכיבים כוללים:
הטרוציקלים אמיניים (Heterocyclic amines – HCA's) והידרוקרבונים פוליצקלים ארומטיים (PAHs-polycyclic aromatic hydrocarbons ) –
אלה נוצרים כאשר קריאטינים וחומצות אמינו (שניהם מצויים בבשר) מגיבים יחדיו לחום בטמפרטורות מעל 100 מעלות צלזיוס. בעיקרון, ככל שהטמפרטורה תהיה גבוהה יותר ומשך הבישול ארוך יותר, כך ייווצרו יותר HCAs ו – PAHs. מזונות נאים או מזונות שבושלו שטמפרטורות נמוכות יותר אינם מכילים רכיבים אלה.
Advanced glycation end products (AGEs)
נוצרים ע"י מה שידוע כתגובת מיילארד/מייאר (Maillard reaction) המתרחשת כאשר סוכרים וחלבונים במזון מגיבים יחדיו לחום. תפריטים המכילים יותר מזון נא לרוב מכילים רמות מינימליות של רכיבים אלה.
2-Amino-1-methyl-6-phenylimidazo[4,5-b]pyridine (PhIP) – או (heterocyclic aromatic amine (HAA
רכיב זה נוצר מהתגובה של קריאטין ופנילאלנין (חומצת אמינו המצויה בחלבון) בתהליך בישול בטמפרטורות גבוהות של בקר, עוף ודגים.
אקרילאמיד – Acrylamide
חומר הנוצר כתוצאה מתגובתיות משותפת של חומצת האמינו אספרגין (asparagine) והסוכרים במזון כחלק מתגובת מיילארד/מייאר (ההשחמה של המזון). התהליך מתרחש במזון המכיל רמות גבוהות של פחמימות ונמוכות בחלבון, המבושל בטמפרטורות מעל 120 מעלות צלזיוס.
מדוע עלינו להיזהר מרכיבים אלה?
HCAs נמצאים ברשימה הרשמית של רכיבים מסרטנים המפורסמת ע"י ה – NIH. מחקרים הראו כי חשיפה לHCSs, PAHs ו – PhIP עלולה לגרום לסרטן בחיות מעבדה. בניסויים רבים, מכרסמים שהואכלו תפריטים שכללו רכיבים אלה פיתחו גידולים בחזה, מעי, כבד, עור, ערמונית, מערכת העיכול והריאות ולוקמיה.
לאחר שנכנסים למערכת העיכול, AGEs נמצאו כתורמים למספר רב של תחלואות. ביניהן, דלקות, נזק לכליות, מחלות ניווניות, אובדן שריר, היווצרות גרורות סרטניות בתאים, עמידות באינסולין ושינויים בקולטני תאים.
בנוסף, מחקרים עדכניים מציינים כי אקרלאמיד יכול להיות genotoxic, מסרטן, רעיל לתאי המוח ומייצר בעיות פריון. כיום הוא מסווג כייתכן מסרטן.
כמובן שיש צורך בצריכה קבועה של מזונות מעובדים על מנת שהחומרים יצטברו בגוף עד לרמה שתוכל להוביל לפגיעה, אם בכלל. יש חיות מחמד שיצרכו את הרכיבים הללו כל חייהם ללא השפעה מזיקה. חשוב להביט על התמונה הכוללת ולהבין שהרכיבים הללו פשוט נמצאים במזון ועל ההסתברות שהם יוכלו להוביל לנזק עתידי.
קשר לחיות מחמד
מחקר שנערך ע"י משרד הבריאות בניו יורק ואוניברסיטת מינסוטה זיהה הימצאות PhIP בפרווה של 14 מתוך 16 כלבים בריאים שאכלו מזונות יבשי שונים. רמות ה – PhIP בפרוות הכלבים היו תואמות לרמות המצויות בשיער בני אדם אוכלי בשר. אולם, פרוות הכלבים מכסה אחוזים ניכרים מגוף הכלבים, בעוד שיער בני האדם מכסה רק חלק קטן מגופם. ממצאים אלה מסמנים כי החשיפה והזמינות הביולוגית של PhIP הם גבוהים בקרב כלבים. החוקרים הסכימו שיש תפקיד עבור PhIP באתיולוגיה של סרטן בקרב כלבים.
מחקר נוסף שנערך בשנת 2003, ניתח 25 מזונות מסחריים לכלבים בחיפוש אחר פעילות מוטגנית (מעוררת מוטציות גנטיות). כל המזונות מלבד אחד נמצאו חיוביים לתגובה מוטגנית כלשהיא. ארבע עשרה מהדגימות נותחו עבור HCAs וכולם מלבד אחד הכילו את הרכיבים ו – 10 מתוך ה – 14 הכילו גם PhIP. מממצאים אלה החוקרים הסיקו כי יש קשר בין רכיבים מסרטנים המצויים בתזונה לבין סרטן בקרב כלבים שאוכלים מזונות אלה.
מה אנו יכולים לעשות?
בקרב בני אדם, כיום, לא קיימים קווים מנחים חד משמעיים בנוגע לצריכת מזונות המכילים רכיבים אלה. ישנה רק המלצה להגביל חשיפה ולהקטין צריכה של בשרים מעובדים. כלומר, בעיקר להפחית צריכה של בשרים ומזונות עמילניים (כגון תפוח אדמה) מטוגנים וצלויים.
כבעלי חיות מחמד, זוהי האחריות שלנו להיות מיודעים ואנו יכולים לבחור להקטין את החשיפה של חיות המחמד לרכיבים אלה. אנו יכולים לעשות זאת באמצעות האכלה במזונות שיוצרו ללא שימוש בחום או שבושלו בחום נמוך. לדוגמא, בישול במים על אש נמוכה, ייבוש, אפיה בטמפרטורות נמוכות וכדומה.
כמו כן, באמצעות הוספת ירקות צבעוניים לתפריט, אנו יכולים לעזור לסלק HCAs ו – PAHs מהגוף ובכך להפחית את הנזק לתאים.
לסיכום, אני ממש לא אומרת שכל חיית מחמד שתאכל מזון מעובד תחלה בסרטן או במחלות אחרות. אולם, ישנם כלבים וחתולים בעלי נטיים מוקדמת אשר נמצאים בסיכון. ישנם חיות מחמד עם מערכת חיסון חלשה שהוספת רכיבים פוגעניים רק יחלישו את הגוף עוד יותר. ובאופן כללי, כמו שאומרים לנו שצריכה יומית של מזון מעובד אינה טובה לנו, כך גם עבור חיות המחמד שלנו.
מקורות:
Comments